פסק-דין בתיק ת"א 9257-08-10

א.        ע ו ב ד ו ת

1.         הנתבעת בעלת רישיון כללי למתן שירותי רדיו וטלפון נייד.

2.         התובע היה לקוחה של הנתבעת והחזיק בטלפון נייד שמספרו 052-2896800 (להלן: " הטלפון").

3.         אין חולק כי בתאריך 18.10.08 בשעות הערב התקשר התובע למוקד שירות לקוחות של הנתבעת והודיע על אובדן ו/או גניבת הטלפון. במהלך השיחה סוכם כי הטלפון ייחסם לשיחות יוצאות. ביום המחרת - 19.10.08 - התקשר התובע בשנית למוקד הנתבעת והודע לו כי במהלך יום ו' ושבת שקדמו למתן ההודעה על אובדן הטלפון, בוצעו בו שיחות יוצאות בסכום כולל של 112 ש"ח.

4.         אין גם חולק כי ביום 5.11.08 ביטל התובע הוראת קבע שחתם לטובת הנתבעת בבנק יהב.

5.         אין גם חולק כי ביום 29.12.08 שילם התובע כל חוב שוטף עד אותו יום.

6.         אין חולק כי בתחילת ינואר 2009 פנה התובע לעובד בשם צבי והלין על חיובו הקודם בסך 112 ש"ח בגין ביצוע שיחות בטלפון, שעה שאבד לתובע.  הוצע לתובע לקבל זיכוי בתנאי שיעבור לתכנית שכונתה ע"י הנתבעת "במיוחד לעסק".

7.         א.         אין חולק כי ביום 15.1.09 פנה התובע למוקד שירות לקוחות וביקש לקבל לידיו

מסמך התחייבות כלשהוא המורה כי הוא מחויב לנתבעת לתקופה כזו או אחרת. מוסכם על דעת הכל כי אין ברשות הנתבעת מסמך שכזה החתום ע"י התובע.

ב.         אין גם חולק כי בתום השיחה מיום 15.1.09 הודיע התובע לנתבעת כי הוא מבקש לסיים את קשריו עמה, לרבות ניתוק קו הטלפון.

8.         אין גם חולק כי מאז יום 15.1.09 לא ביצע התובע כל שיחה שהיא ולא קיבל כל שירות שהוא מהנתבעת.

9.         הנתבעת סברה כי נכון ליום הניתוק הגיע לה החזר בגין שווי הטבה בסך 924 ש"ח, ולכן פתחה בהליך משפטי לפי הוראות סעיף 81א' לחוק ההוצל"פ. התיק נמחק בהסכמת הנתבעת ונפסקו הוצאות לתובע דנן (להלן: " הליכי הוצל"פ").

10.        בכתב התביעה שלפני עותר התובע כי הנתבעת תשלם לו סך 105,000 ש"ח המורכבים מ- 20,000 ש"ח אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש והטעיה בסך 10,000 ש"ח, פיצוי בגין הליכים שננקטו בהוצל"פ בסך 20,000 ש"ח, פיצוי בגין הגבלת תנועתו (בהליכי ההוצל"פ) בסך 55,000 ש"ח.

ב.         ה ד י ו ן

1.         התובע טוען כי:

            א.         הוא לא חב מאומה לתובעת בגין החזר שווי הטבה, שכן אין כל הוכחה שהתחייב

לקשר משפטי מחייב בן 36 חודשים לנתבעת.

ב.         הנתבעת קיבלה מראש ההוצל"פ צו עיקול על מכוניתו ללא כל בסיס חוקי לבקשה. עיקול זה גרם לו לנזק בשעה שביקש למכור את מכוניתו.

ג.          הנתבעת פעלה בניגוד לסעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 (להלן: " החוק").